#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא אהל מבונה דעלמא?	"פי&#x27; הקה&quot;י (שבת סי&#x27; ל&quot;ז) דחייב משום אהל אע&quot;פ שאינו קבוע בקרקע כשאר בנין (וע&quot;ע בפנ&quot;י סוכה ט&quot;ז ע&quot;ב שביאר החילוק בין זמן מרובה לזמן מועט, והאבן האזל ביאר דאהל אינו מחבר חלקים זה לזה) [וממילא פשוט אם קובע האהל לקרקע בדרך קבוע אע&quot;פ שבדיני אהל אינו אסור מ&quot;מ חייב משום בונה], ולמעשה באהל קבע [שאינו קבוע כמו בונה אבל הוי להרבה ימים] חייב משום תולדה דבונה ובאהל עראי [ימים מועטים] אסור מדרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור ימים רבים באהל קבוע?	"אינו ברור להמ&quot;ב דכתב &quot;כמה ימים&quot; (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם תשעה ימי סוכות נחשב כקבע, וכנראה שהפוסקים חוששים בז&#x27; ימים, וביאר ר&quot;י באק דפקק ודלת דרכן לפתחן ולסגרן תמיד ממילא ליכא קביעות עד ל&#x27; יום משא&quot;כ אהל אינו מזיזו כלל וא&quot;כ יש לה קביעות אפי&#x27; בפחות"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במחיצות לחוד 2) בגג לחוד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-fdd153549e2b14a72495fc2c6396f3ce55bc822e.jpg"">"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא אוחז האהל בידו?	"כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דמותר אפי&#x27; כשהוא לצל, {ונראה לפרש דאינו היתר כללי אלא הוי כאילו מונח ע&quot;ג קרקע ומותר מפני שהוא עביד וקאי, עי&#x27; מש&quot;כ לקמן בסעי&#x27; ו&#x27;}"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחיצה להבדיל בין אנשים לנשים 1) בדרשה 2) בביהכ&quot;נ?	"1) נחשב כמחיצה לצניעות ומותר (מרדכי, ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ונראה דזהו דוקא באהל עראי אבל אם יהיה קבוע יהא אסור כיון שהוא עשוי למנוע הילוך} 2) כפשוטו הוי רק לצניעות ומותר, אכן יש מצדדין דלפי האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ט) דס&quot;ל שמחיצה בשעת התפילה בביהכ&quot;נ הוא דין דאורייתא י&quot;ל דהוי מחיצה המתרת, אמנם אפי&#x27; להאג&quot;מ סגי בכיסוי בעלמא ולפי המג&quot;א [דס&quot;ל דאם סגי בכיסוי בעלמא מותר לעשות מחיצה] יהא מותר (עי&#x27; אז נדברו חי&quot;ג סי&#x27; ט&#x27;, ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;ט הע&#x27; נ&quot;ו)"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך היתר מיוחד משום כבוד הבריות להתיר לצדד אבנים לביה&quot;כ (ס&quot;ס שי&quot;ב), הרי אין כאן גג?	"1) תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואין) דמחיצת אבנים שאני דהוי דרך בנין קבוע שמצדדן בקרקע ולהכי חמיר טפי [ולפי&quot;ז אסור לעשות מחיצה של אבנים וכדומה לצניעות]&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; הביה&quot;ל דכל מחיצה שמפסקת רשיות מותר, ובביה&quot;כ חשיבא טפי מפני שהוא יושב עליהם (והביה&quot;ל מצדד כתירוץ זה)"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות וילון בשבת?	"נראה לפרש דמצד איסור בונה ליכא איסור כלל דאינו נתבטל להבית, וכל הנדון אינו אלא מצד עשיית אהל. וכתב הב&quot;י דאם הוא רק מקושר מלמעלה אע&quot;פ שהוא לזמן מרובה מותר מפני שהוא נע ונד ברוח וגם אינו מעכב העוברים ושבים [ור&quot;ל, אין זה מחיצה כלל דאינו מונע הליכה], אבל אם קבעו גם מלמטה {או} מן הצדדים, מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) משמע דהוא איסור דאורייתא מפני שעשוי לזמן מרובה [יותר מז&#x27; ימים], אבל אם דרכו להפתח ולסגור תמיד [בתוך הז&#x27; ימים] מצדד השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) דליכא איסור כלל אפי&#x27; מדרבנן דהוי כמו פקק החלון, ובפרט אם יש בה אסקופה {אלא שהפקק החלון תלוי בל&#x27; יום דמיירי לגבי בונה, וכאן תלי בז&#x27; ימים דמיירי לגבי אהל ומחיצה} [והגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דיש סתירה ברש&quot;י, דרש&quot;י בשבת (קל&quot;ח ע&quot;א) משמע דליכא איסור אהל במחיצה, ורש&quot;י בעירובין (ק&quot;ב ע&quot;א) כתב דיש איסור אם הוא קבוע, אכן תי&#x27; הב&quot;י דרש&quot;י בעירובין מיירי כשהוא קובע אותו מלמטה ומלמעלה והוי מחיצה קבועה ומש&quot;ה אסור]"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרוכת בפני הארון קודש?	"התרוה&quot;ד מקיל מפני שיש דלת בלא&quot;ה על הארון קודש והפרוכת אינו אלא לצניעות [אבל מחמיר בוילון בפני פתח משום אהל], והפנים מאירות (ח&quot;א סי&#x27; ל&#x27;) מקיל אפי&#x27; בארון קודש שאין בו דלת דהוי כמו דלת רביעית שבסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ונראה לפרש דלפום ריהטא כשאין דלת על הארון נמצא שהפרוכת מתירו לישב בפני הארון, ועל זה אמרינן דאינה מתרת דמבואר בט&quot;ז (יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) דמדינא מותר לישב אפי&#x27; בשעה שהארון פתוח, וי&quot;ל דאפי&#x27; התרוה&quot;ד מודה לזה אלא דיש לדון מטעם אחר דנהי דאם יש דלת על הארון הפרוכת הוא לנוי בעלמא [וזהו כוונתו בתיבת &quot;לצניעות&quot;], אבל כשאין בו דלת נהי דמותר לישב מדינא מ&quot;מ הרי הפרוכת עושה הבדל בינו לס&quot;ת ואם הוא בקביעות שפיר מקרי אהל קבוע, וזה סברת התרוה&quot;ד אבל הפנים מאירות ס&quot;ל דאין זה מקרי מחיצה להבדיל ומותר, וכל זה מלבד הסברא דהוא נע ונד}"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות סדינים מצויירים על הכותל?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) שמותר אע&quot;פ שהם קבועים שם כיון שאינם עשויים למחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), אכן כתב החזו&quot;א דפשוט דמיירי כשאינו קבוע שם ממש דאז אסור משום בונה {ומכאן ראיה דהסדינים אינם מוקצים מפני שהם נעשין ככלי הבית וכמ&quot;ש בסולם של עלייה (שו&quot;ע סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ט, וצריך לחלק דהסדינים אינם משמשים את הבית ממש} {ונראה לפרש דשאר הפוסקים (החולקים על החזו&quot;א) ס&quot;ל דמותר כמ&quot;ש בסכין בכותל דאינו נעשה כחלק מהבית}"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות תמונות על הקיר?	"כתב השש&quot;כ (פכ&quot;ג הע&#x27; ק&quot;א) דלפי רוב הפוסקים מותר כמו הסדינים דאינם נעשים כחלק מהבית אפי&#x27; אם דעתו להשאירם לזמן מרובה, אבל לפי החזו&quot;א אסור"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקושר וילון מלמעלה ומלמטה האם הוא נחשב לעולם כקבוע?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א) הקשה סתירה בענין זה, מצד אחד מצינו במג&quot;א דמותר לקשור אף מלמטה בוילון בפני אור הנר אלא שאסור מפני שהוא מחיצה המתרת, אבל מצד שני מבואר בב&quot;י דאסור לקשור וילון אף מלמטה כשהוא בפני הפתח, ותי&#x27; השעה&quot;צ דהב&quot;י מיירי לזמן מרובה [כגון ז&#x27; ימים] משא&quot;כ לזמן מועטת מותר, ועוד תי&#x27; דהב&quot;י מיירי כשהוא סותם פתח של בנין קבוע וחמיר טפי {ונראה לפרש דהתם נעשה חלק מהבית ולהכי נחשב כבונה משא&quot;כ כשהוא עושה מחיצה להתיר תשה&quot;מ אינו נעשה חלק מהבית אלא הוא מחיצה עראי באמצע החדר}"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מחיצה להגן מפני הצינה?	"כתב הרמ&quot;א דמותר לעשות מחיצה [עראי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)] להגן מפני הצינה וחמה, וכן מותר לעשות מחיצה כדי שלא יכבה הרוח את הנרות"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מחיצה בפני אור הנר להתיר תשה&quot;מ?	"רש&quot;י ס&quot;ל דמותר לעשות כל מחיצה אפי&#x27; המתרת, המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא הרמב&quot;ם ועוד ראשונים המקילים לעשות מחיצה בפני הנר [וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) דסברי דאינו נקרא מתרת דהרי אפשר לכסות את הנר ואת הספרים, וכמ&quot;ש בט&quot;ז לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ד)], אכן למעשה פסק הרמ&quot;א דאסור לעשות מחיצה בפני הנר, אמנם חידש המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דהיינו דוקא כשצריך הדין מחיצה וכגון שרואה הנר מלמעלה [ואז צריך להאפיל בטליתו] אבל כשהוא מכוסה לגמרי תו לא צריך הדין מחיצה שבו ומותר [ודוקא כשיש עליהם עוד כיסוי], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) הביא אחרונים (א&quot;ר, חמד משה, מאמר מרדכי) שחולקים על חידושו של המג&quot;א דהרי סוף כל סוף יש כאן מחיצה המתרת, אבל למעשה המ&quot;ב מכריע להקל בשעת הדחק בצירוף הראשונים דס&quot;ל דמותר לעשות מחיצה בפני הנר (וכמ&quot;ש השעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) [והנשמת אדם מקיל למי שיצרו תוקפו אפי&#x27; במחיצת עשרה לסמוך על הראשונים הנ&quot;ל במקום חשש מז&quot;ל או ישמש לאור הנר שהוא חשש סכנה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)], ולכו&quot;ע מותר לכסות הספרים בב&#x27; כיסוים דאין כאן מחיצה כלל {ונראה דה&quot;ה לכו&quot;ע מותר לתלות וילון שאינו מקושר למטה דאינו מחיצה כלל אלא נחשב ככיסוי אחד} [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מחמיר כהמפקפקים על המג&quot;א]"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחיצה שהיה פתוח טפח מבעוד יום?	"מותר להוסיף עליה אפי&#x27; במחיצה המתרת (רמ&quot;א) [ודלא כתוס&#x27; בשבת (קכ&quot;ה ע&quot;ב) דס&quot;ל דלא מהני פתוח טפח מבעוד יום במחיצה המתרת], ודוקא כשהיה פתוח בשביל מחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ומבואר במרדכי דמהני הטפח אפי&#x27; במחיצה מלמעלה למטה [ודלא כתוספת שבת דהקשה דלא מצינו מחיצה פחותה מעשרה טפחים (ביה&quot;ל ד&quot;ה שהיה)]"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסתור אהל שהיה עשוי להגן מפני השמש ועכשיו שקע השמש?	"כתב רשז&quot;א דאסור מפני שהוא יזריח למחר (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; י&quot;ז) "	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות צורת הפתח בשבת?	"כתב הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שס&quot;ב סעי&#x27; ג&#x27;) דאסור משום מחיצה המתרת, ואפי&#x27; אם רק עונבה ולא קושרה"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דופן שלישית של סוכה הוי דלת?	"כפשוטו מותר לפתוח ולסגור הדלת בשבת ויו&quot;ט אע&quot;פ שהסוכה כשרה רק כשדלת סגור דהרי הוא מחובר להסוכה, וכ&quot;כ שש&quot;כ (פכ&quot;ד סעי&#x27; מ&#x27;), וע&quot;ע בקובץ הלכות (סוכות פ&quot;א סעי&#x27; ל&quot;ג) והליכות שלמה דמסתפקו בדבר [וביאר הפסק&quot;ת דאפשר דעשיית שם סוכה חמירי טפי, וצ&quot;ב]"	סימן שטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש עצים תקועים על הספינה, האם מותר לפרוס סדין על גביהן?	"אם אחד מהם רוחב טפח או יש פחות מג&#x27; טפחים בין שנים מהם מקרי מוסיף על אהל עראי ומותר לפרוס עליהם הסדין {וצ&quot;ע דעצים אלו אינם עשוין בשביל אהל אלא להחזיק האהל, וצ&quot;ל דסגי בזה} [אכן, החזו&quot;א ס&quot;ל דאינו מותר אלא לפרוס על מקום הלבוד אבל מסתפק אם אפשר להוסיף אח&quot;כ על שאר האהל], ומבואר ברש&quot;י (עירובין ק&quot;ב ע&quot;א) והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דעשו עצים אלו תוך ג&#x27; טפחים על כל אורך הספינה, ואפ&quot;ה היה מותר רק להוסיף על אהל עראי, אבל באהל קבע אסור."	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח ב&#x27; עצים כשאין ביניהם ג&#x27; טפחים לכתחילה בשבת?"	"רע&quot;א הביא מתוס&#x27; עירובין (ק&quot;ב ע&quot;א) דמותר להעמידם בשבת, והקשה המהרש&quot;א א&quot;כ יהא מותר לפרוס הסדין עליהם אח&quot;כ, ואמנם התוספת שבת (ס&quot;ק ז&#x27;) מקיל להוסיף אח&quot;כ, אבל הבית מאיר וקרן אורה (עירובין שם) והחזו&quot;א ורשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; מ&#x27; והע&#x27; מ&quot;ו) סוברים דאסור להוסיף על אהל של לבוד אלא אם היה עשוי מבעוד יום, ורשז&quot;א מצדד דאסור אפי&#x27; אם נתן העצים מתחילה לצורך דבר אחר"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באהל קבוע?	"ההיתר דפתוח טפח מבעוד יום הוא דוקא להוסיף על אהל עראי אבל באהל קבוע [כגון ז&#x27; ימים] אסור אפי&#x27; אם היה פתוח טפח מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הכריכה עצמה נחשבת כפתוח טפח?	"הריטב&quot;א הביא שתוס&#x27; דייקו מרש&quot;י דמהני הכריכה ותוס&#x27; חולקים על רש&quot;י וס&quot;ל דלא מהני הכריכה דאינו מחזי כמוסיף על האהל, והריטב&quot;א מסיים דאפשר לפרש דרש&quot;י נמי מודה לתוס&#x27; דלא מהני הכריכה (ב&quot;י), וכן פסק השו&quot;ע דלא מהני הכריכה, אמנם חידש החזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) דיכול לפרוס מחצלת אחרת עליו דלגבי כיסוי אחרת נחשב כאהל טפח מבעוד יום {אכן, לפי הט&quot;ז דס&quot;ל דלפי תוס&#x27; יכול ליתן הכריכה במקום אחר דאין עליו שם אהל כלל א&quot;כ פשוט דאינו יכול להוסיף עליו בגד אחר, ואפי&#x27; לפי המאמר מרדכי (מובא בסמוך) דמחמיר לכו&quot;ע מ&quot;מ יש לדון דהרי אינו עשוי לשם אהל וא&quot;כ לא יהא מותר להוסיף עליו}"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן הכריכה על גבי דבר ששייך איסור אהל?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) שאסור מפני שצריך לחשוש לרש&quot;י לחומרא דס&quot;ל דנחשב כאהל, והא&quot;ר חולק עליו וס&quot;ל דיש להקל דהריטב&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; רש&quot;י מודה לתוס&#x27; דאינו כאהל, אכן למעשה כתב המאמר מרדכי דלכו&quot;ע אסור ליתן הכריכה על מקום אחר דדוקא באותו מקום אמרינן דאינו מחזי כמוסיף על האהל אבל על מקום אחר בודאי מחזי כאהל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי להיות פתוח טפח על טפח?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) דצריך טפח על פני כל האורך או רוחב, וכן נקט רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; ל&quot;ה) {ולא ידעתי ראייתו מביה&quot;ל (ד&quot;ה שהיה, סעי&#x27; א&#x27;), ולענ&quot;ד יש לעיין בזה}"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להתחיל ממקום שהיה פתוח טפח?	"כתב החזו&quot;א דיתחיל ממקום הטפח, ורשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; כ&quot;ד והע&#x27; מ&#x27;) מקיל בגוף אחד להתחיל מצד השני"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי סתירת אהל כשהיה פרוס מערב שבת 1) רק טפח 2) כולו?	"1) הגר&quot;ז (סעי&#x27; ט&quot;ז) ס&quot;ל דצריך לשייר טפח [וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;)], והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) מקיל לסותרו לגמרי דלא חשיב אהל {וכן נראה מתוס&#x27; (קל&quot;ח ע&quot;א) דפי&#x27; כילי דבי רב הונא בחוט ומשיכה, ויש צד בתוס&#x27; דבעי ג&quot;כ אהל טפח ואפ&quot;ה אמרינן דבצפרא היו מושלכים לארץ, ש&quot;מ דמותר לסתור אהל טפח} 2) האבני נזר (סי&#x27; רי&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד) ס&quot;ל דמותר לסותרו ובלבד שמשייר טפח, והחזו&quot;א (שם) מחמיר שלא לסותרו כלל דסוף סוף הרי הוא סותר אהל אבל לכו&quot;ע אם פרסו בשבת מותר לסותר מה שפירס"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחליף mattress בעריסה?	"{יש מקום לאסור דדרכן להיות שם לזמן מרובה והוי אהל קבע ולא מהני מה שא&quot;צ לאויר שלתחתיו ומה שיש לבוד בין החוטין למטה, אכן שמעתי מידידי ר&quot;א קרופניק נ&quot;י סברא להתיר אם יש פחות מטפח בין החוטין נמצאת שלעולם אינו עושה אהל טפח [ואפי&#x27; להרי&quot;ף ורמב&quot;ם דמחמירים בפחות מטפח נראה דהיינו דוקא כשהוא מכוין לצל, ועוד אפשר לומר דזהו מתוקנת לכך וכמו שאמרינן לקמן (סעי&#x27; ח&#x27;) לגבי כובע], ושמעתי עוד היתר מגיסי ר&#x27; יוסף ינקלוביץ נ&quot;י דיתכן לומר דאהל קבוע שאינו משתמש באויר שלתחתיו אינו אהל דאורייתא, וא&quot;כ כי היכי דאמרינן לבוד להתיר תוספת אהל עראי ה&quot;ה מסתבר (ואינו מוכח) לומר לבוד להתיר אהל קבע שאינו משתמש באויר שלתחתיו דהרי שניהם אסורים מדרבנן, אכן מביה&quot;ל (ד&quot;ה מטה, סעי&#x27; ג&#x27;) משמע דאהל קבוע אסור מדאורייתא אפי&#x27; אם אינו משתמש באויר שלתחתיו} [אכן, עדיין יש לדון מצד איסור בונה שהרי לפעמים יש בו מ&#x27; סאה ודינו כקרקע ואסור אפי&#x27; ברפוי, וי&quot;ל דהמזרון הוי דבר נפרד בפנ&quot;ע ואינו נתחבר עם העריסה להיות אחד]"	סימן שטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים בעשיית אהל?	"אם עשוי לכמה ימים [כמו ז&#x27; ימים] הוי אהל קבע ואסור בכל אופן אפי&#x27; בלא מחיצות וא&quot;צ אויר שלתחתיו [דלא כחיי&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה מטה)], ואם הוא אהל עראי אם הוא להגן אסור בלא מחיצות [כ&quot;כ הרא&quot;ש, וכן מבואר מרש&quot;י (שבת קכ&quot;ה ע&quot;ב), וכן מבואר מתוס&#x27; (קל&quot;ח ע&quot;ב) בסיאנא], ואם אינו להגן אבל צריך לאויר שלתחתיו אינו אסור אלא אם עושה המחיצות ואח&quot;כ הגג אבל אם עושה הגג ואח&quot;כ המחיצות מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [ודלא כנתיב חיים דס&quot;ל דבד&#x27; מחיצות אסור אפי&#x27; אם הם עשויין כבר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)]"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור מחיצות?	"מפורש בתוס&#x27; (שבת קל&quot;ח ע&quot;ב) דשיעורו טפח [ואע&quot;פ דבעלמא צריך מחיצות עשרה מ&quot;מ לענין אהל עראי אסרו חז&quot;ל כל זמן שיש על זה שום תמונת אהל, ודלא כתוספת שבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה דפין) {והוא לשיטתו דהקשה על המרדכי במה שהשאיר טפח למעלה שמובא בביה&quot;ל (ד&quot;ה שהיה)}, ותי&#x27; החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) דהתוספת שבת מיירי בדפנות שאינן מגיעות לגג ולפיכך אינו אסור אלא במחיצות של י&#x27; טפחים {ואפשר דעדיין צריך להיות למעלה מג&#x27; טפחים לצאת מידי לבוד}]"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסתור אהל שלא כסדרן?	"כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) דאין סדר לסתירת אהל ולא שייך ביה שינוי (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין מטה בשבת?	"צריך לעשות הקרשים מלמעלה ואח&quot;כ הרגלים [ואפי&#x27; אם מגביה הקרשים מעט ואח&quot;כ מורידם ע&quot;ג הרגלים (חוט שני ח&quot;ב פל&quot;ו ס&quot;ק ט&#x27;)], לפי רש&quot;י דין זה שייך אפי&#x27; ברגלים אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דצריך דפין של מחיצות אבל ברגלים לחוד הוי כמו גג ומותר לגמרי דאינו עשוי להגן (טור)"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עשיית המטה תלוי במח&#x27; ר&#x27; יהודה ור&quot;ש לגבי דבר שאינו מתכוין?"	"רש&quot;י (ביצה ל&quot;ג ע&quot;א) ס&quot;ל דאסור לעשותו כסדרן דוקא לר&#x27; יהודה דס&quot;ל דבר שאינו מתכוין אסור אבל לדידן דקיי&quot;ל כר&quot;ש מותר דכאן אינו מכוין לעשות בנין, אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דאפי&#x27; ר&quot;ש מודה דאסור דהרי הוא מכוין לעשות מטה אע&quot;פ שהוא אינו מכוין לאהל מ&quot;מ אסור מדרבנן (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, ביה&quot;ל סעי&#x27; ו&#x27; ד&quot;ה לא)"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במטה שהמחיצות עשויות כבר?	"מותר ליתן קרשים על גביהם אבל במטה רחבה ביותר אסור (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ואם מטלטלה ממקום למקום הוי כאילו עשה המחיצות מחדש ואסור בכל אופן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב וס&quot;ק מ&quot;ח)], ואם עשה המחיצות בשבת שלא על דעת לפרוס עליהם משמע משעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) דהוי כאילו נעשו מבעוד יום (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; ע&quot;ד)"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החילוק בין מטה ומחצלת (סעי&#x27; ב&#x27;)?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מרא&quot;ש דמחצלת אסור בלא מחיצות מפני שהוא בנין חשוב א&quot;נ משום שהוא עשוי לצל משא&quot;כ מטה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [והטעם דבנין חשוב הוא לרווחא דמילתא דסגי בטעם דמכוין לצל לחוד (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה) {אבל יתכן דאף טעם דבנין חשוב סגי לחוד, וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (סעי&#x27; א&#x27;, ד&quot;ה ואין) באבנים של ביה&quot;כ}]"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לסתום נקב שהעשן יוצא ממנו 1) ע&quot;י כר של תבן 2) אם הנקב פחות מג&#x27; טפחים 3) ע&quot;י בלע&quot;ך הקבוע בו 4) אם יש בו גחלים לוחשות?"	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מצדד להחמיר דהוי בנין חשוב ואינו נחשב כמוסיף על אהל עראי מחמת שאר הגג מפני שיש לו מחיצות בפנ&quot;ע [ואע&quot;פ שהמחיצות עשויות כבר מ&quot;מ כיון שהוא מכוין לסתום הנקב חמירא טפי (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) א&quot;נ משום בנין חשוב (חזו&quot;א) {אבל אם יהיה כוונתו להגן מפני הגשמים יהא פשוט שאסור}], אבל אם הוא בכותל מותר מפני שהוא מוסיף על אהל עראי 2) התוספת שבת מקיל משום לבוד, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) מסתפק בדבר [והחזו&quot;א הביא ראיה לחומרא מגמ&#x27; ביצה (ל&quot;ג ע&quot;א) דאסור להניח ביצה על שני ביצים אע&quot;פ דליכא אויר ג&#x27; טפחים ביניהם, ודחה ר&quot;י באק דהתם הוא מביא המחיצות נמי ועל כן אסור לכתחילה לסמוך על הלבוד ולעשות האהל משא&quot;כ בציור דמג&quot;א המחיצות היו עשויות כבר {אכן, התוספת שבת לשיטתו ס&quot;ל דמותר לעשות לבוד בשבת ולהוסיף עליו אח&quot;כ, דלא כרשז&quot;א, וי&quot;ל דהא מיהת מהני תירוץ זה לגבי הכרעת המ&quot;ב דהתיר לסמוך על התוספת שבת}], והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) הכריע להקל בצירוף הסברא דמחיצות שתחתיו עשויות כבר 3) מותר כמו דלת דהוי קבוע {בצירים} 4) אסור משום גרם כיבוי ופס&quot;ר הוא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס רנ&quot;ט לעוד פרטים בזה"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המחיצות אינם מגיעות לארץ?	"אמרינן לבוד אם הם תוך ג&#x27; טפחים לארץ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מחיצות צריך כדי שיהא בו איסור אהל 1) במטה שדרכו להשתמש באויר שלתחתיו 2) בשלחן שאין דרכו להשתמש תחתיו אבל ראוי להשתמש תחתיו?	"1) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דכיון שמשתמש באויר שלתחתיו להניח שם סנדלים אסור בב&#x27; מחיצות [זו כנגד זו (גר&quot;ז, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)], והרשב&quot;א מחמיר אפי&#x27; בגג לבד והביא ראיה מגוד, ואע&quot;פ הרבה ראשונים חולקים על הרשב&quot;א {וצ&quot;ל דס&quot;ל דגוד הוי לצל ולהגן} מ&quot;מ הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה מטות) כהא&quot;ר דטוב להחמיר כהרשב&quot;א אם לא בשעת הדחק [והגר&quot;א הקשה על הרשב&quot;א א&quot;כ למה מהני ממעלה למטה הרי בגג לבד אסור, ותי&#x27; החזו&quot;א דהרשב&quot;א מודה דצריך לעשות הרגלים ממטה למעלה] 2) הט&quot;ז (שם) ס&quot;ל אסור בד&#x27; מחיצות [ולגבי ג&#x27; מחיצות, כפשוטו משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה מטה) דהוי כמו ד&#x27; מחיצות (וכ&quot;כ הגרח&quot;ק), אבל יש לדחות דהתם הוא בשיטת הרשב&quot;א דמקיל כשצריך לאויר שלתחתיו דאינו אסור אלא בד&#x27; מחיצות ועל זה אמרינן דה&quot;ה ג&#x27; מחיצות, אבל כשאין צריך לאויר שלתחתיו יתכן דאז צריך ד&#x27; מחיצות ממש (וכ&quot;כ רשז&quot;א), ועי&#x27; מש&quot;כ בסוף הסימן דמשמע ד&#x27; דוקא וכרשז&quot;א], וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) מפני שהוא ראוי להשתמש באוירו [דמה שמניח רגליו שם אינו נקרא שימוש (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; ס&quot;ח), אכן דרכן להניח כסאות תחת השלחן, וצ&quot;ע (פסק&quot;ת אות י&quot;א, ר&quot;י צוקער)], אבל הא&quot;ר וגר&quot;ז ס&quot;ל דמותר אפי&#x27; בד&#x27; מחיצות כיון שאין דרכו להשתמש באויר שלתחתיו, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דיש לחוש להט&quot;ז דכן מדויק בלשון השו&quot;ע דאינו מקיל אלא ברגלי שלחן ולא בדפי שלחן [ובאמת, בסי&#x27; תק&quot;ב ברמ&quot;א מצינו ב&#x27; דעות אם צריך לעשות השלחן עם דפנות בשינוי, (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)] "	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מטלטל המחיצות ממקום למקום?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) אז מותר אפי&#x27; להט&quot;ז [ודלא כנתיב חיים דמחמיר בד&#x27; מחיצות כשאינו מטלטלו ממקום למקום (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)]"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דף השלחן מהודק עם הרגלים?	"אסור כמו שאר בנין בכלים, ואפי&#x27; אם הוא עושהו רפוי אסור אם דרכו תמיד להיות מהודק וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; שי&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן שטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוס סדין על מטה של חבלים שיש בו מחיצות?	"אם החבלים תוך ג&#x27; טפחים מותר [ואפי&#x27; אם עשו המחיצות בשבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)], ואם לאו אסור אלא אם היה עליה כר או כסת מבעוד יום, ויש עצה לעשותו ממעלה למטה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מטה)"	סימן שטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסיר אהל בשבת?	"כתב המחבר דכשם שאסור לעשות האהל כך אסור לסתור האהל, אמנם חידש האבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; רכ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;א) דראינו דמותר ליטול קדירה מעל גבי תנור בשבת, וא&quot;כ ש&quot;מ דהאיסור הוא רק לסתור גם המחיצות אבל אם רק סותר הגג מותר [באהל שמשתמש באויר שלתחתיו דאיסורו בא אף מחמת המחיצות {ויש לדון לפי הרשב&quot;א דאסור בגג לחוד אפשר דאסור להסיר הגג לחוד}], והא דכתב המחבר דאסור לסתור הגג צריך לדחוק ולומר שגם סותר המחיצות [ואינו דחוק כ&quot;כ דהרי המחבר לא הזכיר בכלל שהוא בונה המחיצות בשבת אע&quot;פ שמוכרח לומר כן וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) (ר&quot;י באק)] [והנה, השעה&quot;צ (שם) כתב דיש חומרא בסותר יותר מבונה, ורשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; י&quot;ז והע&#x27; ע&quot;ו) הבין כוונתו דאפי&#x27; במחיצות העשויות כבר אסור לסתור הגג, ותמה עליו המנחת אריאל (קל&quot;ח ע&quot;א אות ז&#x27;) דהוא דבר תמוה דהרי כל דבר שמותר לבנות מותר לסתור, אלא מוכרח לפרש כוונת השעה&quot;צ דאסור לסתור האהל לגמרי וזהו החומר דסתירה על בנין אע&quot;פ שהוא דבר פשוט, וכן מסתבר]"	סימן שטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכסא טרסקל?	"איתא בגמ&#x27; (שבת קל&quot;ח ע&quot;א) דמותר לפתוח כסא טרסקל שהוא גוף אחד [ואע&quot;פ שיש עמו מחיצות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)] מפני שהוא עומד וקאי [ונראה דזהו כוונת הטור כשמתיר מטה שלנו להושיבה על רגלה מפני שהיא עומדת וקאי ולאו מידי קעביד, ויש ט&quot;ס במה שכתבו &quot;סעיף ה&quot; דוקא על הכסא, וכן מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה כסא) דמציין להטור (ר&quot;י באק)] {יש להסתפק אם שייך ההיתר דעביד וקאי אפי&#x27; באהל קבוע, ומסתבר כן לכל הפחות לפי המקילין באהל להגן דאין שייך בנין אהל אלא בשתי חתיכות ולא בחתיכה אחת, ועוד נראה דאין יכול להעמיד דבר דעביד וקאי כשיעור טפח ואח&quot;כ להוסיף עליו אהל עראי דלא מקרי אהל מעיקרא}"	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוס חופה הקשורה בכלונסות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דמותר מפני שהוא עביד וקאי, המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד - ל&quot;ה) סבר דמיירי להגן וש&quot;מ דההיתר דעביד וקאי שייך אפי&#x27; באהל העשוי להגן, וכן נקט החזו&quot;א, אכן הנוב&quot;י אוסר המטריה מפני עשיית אהל דהוא להגן אע&quot;פ שהוא עביד וקאי, וכן החמיר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27; וסעי&#x27; י&quot;ב), וצ&quot;ל דס&quot;ל דחופה אינו נחשב להגן אלא לכבוד"	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכפות תיבה גדולה על אוכלין ומשקין?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) מסתפק בדבר כיון שמחזיק מ&#x27; סאה אינו כלי אלא אהל ולא מהני מה שהוא עביד וקאי, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה כסא) דזהו דוקא לפירוש רש&quot;י במטה דס&quot;ל דמיירי בדליכא דפנות אבל לפירוש תוס&#x27; דס&quot;ל דמיירי בדאיכא דפנות ואפ&quot;ה אמרינן דמותר לזקפה ש&quot;מ דמותר אע&quot;פ שהיא מחזקת מ&#x27; סאה [דפשוט דהמטה מחזקת מ&#x27; סאה] {ונראה להביא עוד ראיה ממג&quot;א דמתיר החופה עם קלונסות דיש באוירו מ&#x27; סאה (דומיא דמטה לפי&#x27; רש&quot;י), ונמצאת למעשה אמרינן ההיתר דעביד וקאי אפי&#x27; אם מחזקת מ&#x27; סאה}"	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מטות של ברזל מפני שהם עשוין וקאי?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה לכתחלה) דאין זה היתר כ&quot;כ דהרי אח&quot;כ פורסין עליה את הסדין, אולם מצדד להקל אם יש פחות מג&#x27; טפחים בין השליבות {ונראה דלפי התוספת שבת דמתיר לפרוס חבלים תוך ג&#x27; טפחים ואח&quot;כ לפרוס סדין עליו פשוט דזה מותר}, ועוד רצה הביה&quot;ל להקל מפני שאין לה דפנות אבל מדחה דיש לה ב&#x27; דפנות המגיעות תוך ג&#x27; לקרקע, ולעולם יש עצה לאחוז הסדין באויר ולהעמיד המטה תחתיו, אבל מסיים דיתכן דאסור משום טרחא, ולזה יש להקל לצורך אורחים, אבל אם יש לו מטה אחרת אין להקל."	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחיצה המתרת שהיה עביד וקאי?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דלא מהני עביד וקאי במחיצה המתרת, ודוקא כשהוא ניכר שהוא עושה כך לשם מחיצה"	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן ההיתר דעביד וקאי בכובע?	"י&quot;ל דאינו נחשב כעביד וקאי מפני שצריך קומת האדם, אבל כשהוא בידי אדם שייך ההיתר דעביד וקאי [אבל אינו היתר כללי דכל דבר שהוא בידו לית ביה איסור אהל אלא ההיתר הוא דנחשב כאילו הוא מונח ע&quot;ג קרקע ונפק&quot;מ דאז שייך ההיתר דעביד וקאי, וכן ראינו במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שי&quot;ט ס&quot;ק מ&quot;ט) דאינו מותר לאחוז כפיפה מצרית בידו כשהוא מכסה את כל הכלי שהוא מסנן לתוכו, ש&quot;מ בב&#x27; כלים שייך איסור אהל אע&quot;פ שהוא אוחזו בידו, וכן ראינו לעיל (סי&#x27; שי&quot;א סעי&#x27; ו&#x27;) דמותרים להביא מחצלאות ולאוחזם להגן בידים משום עביד וקאי] (עם ר&quot;י באק), וע&quot;ע שש&quot;כ (פכ&quot;ד הע&#x27; כ&quot;א)"	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסגור דלת שמחובר בצירים?	"כתב הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; תרכ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) דמותר לסגור השלא&quot;ק מפני הגשמים כשהוא מחובר בצירים [דהוי כמו דלתי הבית דלית ביה משום בונה וסותר] {ונראה דאם הסוכה מחוברת לבית פשוט דמותר מפני עביד וקאי, אלא דקמ&quot;ל דאפי&#x27; אם אינה מחוברת לבית יש עוד סברא להתיר דהוי כמו דלתי הבית ולא נחשב כאילו עושה אהל} "	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי של עגלה?	"{נראה דלפי המ&quot;ב דשייך ההיתר דעביד וקאי אפי&#x27; להגן מותר, אבל לפי הנוב&quot;י וערוה&quot;ש אסור כמו מטריה, אמנם הנוב&quot;י הקשה מרמ&quot;א (סי&#x27; תרכ&quot;ו) בסוכה דמותר, ותי&#x27; דהתם הוא בטל להבנין א&quot;נ התם עושה רק גג משא&quot;כ במטריה עושה גם מחיצות [דס&quot;ל דהשיפוע הולך למטה איזה טפחים והוי גג עם מחיצות {אולם, הביה&quot;ל (ד&quot;ה לכתחילה) ס&quot;ל דלא מקרי מחיצות אלא כשמגיע לארץ}], ולכאורה בכיסוי שעל העגלה שייך ב&#x27; סברות אלו דהוא בטל להעגלה וגם עושה גג לבד ולא מחיצות, אולם לפעמים גם עושה מחיצות, ולמעשה הרבה מקילין בדבר אבל האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ה אות ג&#x27;) מחמיר {אמנם, כתב שלא היה לו זמן לעיין בדבר} ואפשר דמחמיר מפני שעושה גם מקצת מחיצות, וראיתי במנח&quot;י (ח&quot;י סי&#x27; כ&quot;ו) סברא להחמיר דדוקא בסוכה הקילו מפני דהאהל הוא בין הגג להסכך וא&quot;צ לאויר שם משא&quot;כ בכיסוי שעל העגלה {אכן, נהי דמצינו סברא זו בשעה&quot;צ (סי&#x27; תרכ&quot;ט ס&quot;ק פ&quot;ד) היינו רק להקל עד ג&#x27; טפחים ולא בחלל טפח אבל לא מצינו סברא זו לומר דדוקא הכא מקילין כשהוא מחובר}, והגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א אמר להחמיר ע&quot;פ האג&quot;מ"	סימן שטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסדרין חביות אחת על שתים?	"כיון שרוצה האויר שלתחתיו כדי שלא יתעפשו צריך לאחוז העליונה בידו ולסדר התחתונות תחתיה (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן שטו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות אהל ע&quot;י ספרים?	"כתבו הרשב&quot;א ותוס&#x27; (עירובין ק&quot;א ע&quot;א) דמותר מפני שאינו משתמש באויר שלתחתיו [והוי כמו שלחן], והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) מסתפק אם נותן ספר אחד על ד&#x27; ספרים ומצדד להקל {וצ&quot;ב מאי שנא משלחן דהט&quot;ז מחמיר בד&#x27; מחיצות, וי&quot;ל דהט&quot;ז מודה במחיצות העשויות כבר דמותר ליתן עליהם גג}"	סימן שטו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש בו משום בזיון ספרים?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;, יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) דאינו מותר אלא כשהוא צריך ללמוד מכולם או היה מונח שם כבר דאל&quot;ה אסור מפני בזיון ספרים, אבל המג&quot;א (סי&#x27; קנ&quot;ד) והחיי&quot;א מקילים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן שטו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוס מפה על השלחן אם יתלו למטה על הצדדין?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) דמותר מפני שא&quot;צ לאויר שלתחתיו {וצ&quot;ע דהט&quot;ז ס&quot;ל דאפי&#x27; כשאין צריך לאויר שלתחתיו אסור בד&#x27; מחיצות וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב), ואין לומר מפני שהמחיצות נעים ונדים דא&quot;כ אפי&#x27; אם משתמש באויר שלתחתיו יהא מותר, אלא נראה לפרש דכי היכי דמקיל במחיצות שעשויות כבר כן מקיל בגג שעשויה כבר}, ועוד התיר מגו דליכא אהל על גב השלחן ה&quot;ה דאינו אהל מה שיוצא ממנו על הצדדין (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) [אבל אינו מותר מפני מלמעלה למטה דזהו דרכו בכך וכמ&quot;ש בשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ו)] {ונמצאת לפי&quot;ז אם רוצה להצניע קופות תחת השלחן ומשתמש באויר שלתחתיו אינו מותר אלא אם השלחן עשויה כבר אבל אסור לסדר השלחן ולפרוס עליה מפה אדעתה דהכי, ויש לעיין לאחר שנעשית אם מותר להזיזה למקום אחר דאפשר דלא מקרי עביד וקאי, וצ&quot;ע}"	סימן שטו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגג שאין בו פותח טפח 1) מדאורייתא 2) מדרבנן?	"1) גג שאין בו טפח בתוך ג&#x27; טפחים למעלה אינו אהל אפי&#x27; אם עשוי לימים רבים [וה&quot;ה אם אינו גובה טפח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)] 2) לפי רש&quot;י והרא&quot;ש מותר אפי&#x27; מדרבנן, אבל לפי הרי&quot;ף והרמב&quot;ם אסור מדרבנן [בין כשעשוי לימים רבים בין כשעשוי לימים מועטים (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל), דלא כפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) דס&quot;ל דלכו&quot;ע מותר לעשות אהל עראי בפחות מטפח], והשו&quot;ע פסק כהרי&quot;ף והרמב&quot;ם דאסור [והפמ&quot;ג ס&quot;ל דאפי&#x27; רש&quot;י והרא&quot;ש מודו דאסור מדרבנן כשעשוי לזמן מרובה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ומסתבר דזהו דוקא בכוונתו לצל אבל בשאר אופנים מותר בפחות מטפח [ואפי&#x27; לימים רבים], וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דכתב כיון דעיקר כוונתו לצל הוי אהל, ויש לדחות דהטלית כפולה נחשב כאהל לבד בלא מחיצות}"	סימן שטו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש עליו חוט ומשיחה?	ס&quot;ל להרי&quot;ף דכי היכי דמהני חוט ומשיחה בפחות מטפח דנחות חד דרגא מאיסור דרבנן למותר, כך מהני חוט ומשיחה בגג טפח דנחות חד דרגא מאיסור דאורייתא לאיסור דרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאין)	סימן שטו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במטריה?	"הנוב&quot;י (תניינא סי&#x27; ל&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; דבר שעביד וקאי אסור כשכוונתו לצל דלית ליה ההיתר דעביד וקאי בכלל [וחופה שמוזכר במג&quot;א מותר מפני שהוא לכבוד חתן וכלה], וכן נקט הערוה&quot;ש [דס&quot;ל דלא אמרינן עביד וקאי כשכוונתו לצל], אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה) למד כפשוטו דמהני עביד וקאי אפי&#x27; בכוונתו לצל, ואפ&quot;ה כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה טפח) דמטריה אינו דומה לכסא טרסקל דצריך לקשור אותו ברצועות אחר פריסתו {ואע&quot;פ שהוא אוחזו בידו מ&quot;מ אין זה היתר בפנ&quot;ע אלא הוי כאילו מונח ע&quot;ג קרקע ושייך ההיתר דעביד וקאי לו יצויר יהיה גוף אחד, ולאפוקי מכובע שעל ראשו דשייך ביה איסור אהל אע&quot;פ שהוא עביד וקאי מפני שגופו מעמידו}, והביה&quot;ל מסיים דשייך ביה נמי איסור הוצאה, והחזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) מוסיף דהוא אוושא מילתא וניכר בו עובדא דחול וגורם פירצה"	סימן שטו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרי&quot;ף ורמב&quot;ם, למה מותר ללבוש כובע שאין בו פותח טפח?	"באמת הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) הביא ראיה מכאן דהרי&quot;ף והרמב&quot;ם מודו באהל עראי דמותר בפחות מטפח, אבל לפי הביה&quot;ל (ד&quot;ה כל) דס&quot;ל דאפי&#x27; אהל עראי אסור מא&quot;ל, ותי&#x27; ר&quot;י באק דצ&quot;ל דהכובע הוי מתוקנת לכך דומיא דכילת חתנים וכמ&quot;ש המג&quot;א דמהני בה מחשבה לחוד [אע&quot;פ דסברא זו צ&quot;ב וכמ&quot;ש לקמן] [והפסק&quot;ת (אות י&quot;ז) רצה לתרץ דכובע עדיף דאין דרכו להיות קבוע {אבל הביה&quot;ל כתב בהדיא דאפי&#x27; בדבר שאין דרכו לעשות קבוע אסור}, ועוד תי&#x27; הפסק&quot;ת (הע&#x27; 166) דכובע עדיף דליכא מחיצות {ויש לעיין מנליה לחלק הכי, ועוד אפשר דכילת חתנים נמי לא מקרי מחיצות דהם נע ונד, אמנם הנוב&quot;י (תניינא סי&#x27; ל&#x27;) כתב סברא זו דאם אין לו מחיצות אינו אסור פחות מטפח}]"	סימן שטו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות משמרת בשבת?	"אפי&#x27; לר&#x27; אליעזר דמקיל לתלות ביו&quot;ט מודה לחכמים דאסור לתלות בשבת (ב&quot;י) [והוא כמין שק שמותחין על פי הכלי ונכנסין לתוך הכלי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)]"	סימן שטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לתלות בשבת?	"כתב הטור דאסור משום אהל, וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) אע&quot;פ שהמחיצות עשויות כבר מ&quot;מ מיירי כשהוא נוטל הכלי ונותן המשמרת עליו דהוי עשיית אהל ומחיצות ביחד [והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) ביאר בדעת הרמב&quot;ם דאסור משום עובדא דחול שמא יבא לשמור (וע&quot;ע במג&quot;א ס&quot;ס שי&quot;ט והערוה&quot;ש שם), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) דשמרים דוקא שיש בו זלזול טפי ולא בשאר פירות, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) ס&quot;ל דהרמב&quot;ם ס&quot;ל ג&quot;כ דאסור משום אהל, וכן נקטינן (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א), וע&quot;ע בחזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דמחדש דיש איסור חדש שנקרא מתוח]"	סימן שטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות משמרת אם אין כלי תחתיו?	כן דאינו אהל בלא מחיצות [דלא כמג&quot;א דס&quot;ל דאסור משום עובדא דחול, וכן לחזו&quot;א דאוסר משום מתוח] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן שטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני חוטין בטלית כפולה?	"השו&quot;ע פסק כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם דס&quot;ל דאפי&#x27; כשאין בגגה טפח אסור מדרבנן, ועל זה אמרינן דמהני חוטין דעל ידיהם קל למושכה והוי כאילו היתה הטלית פתוחה מבעוד יום, אמנם זהו דוקא למושכה על המוט ולעולם לא יהיה אהל טפח אבל אם בסוף יהיה אהל טפח אסור לפותחה דהוי עשיית אהל קבוע [דמיירי לימים רבים] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), ומבואר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) דאפי&#x27; לימים מועטים לא מהני חוטין לפותחה כשיעור טפח לפי הרי&quot;ף ורמב&quot;ם [דלא כפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27; וס&quot;ק י&#x27;, ומובא בשעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) דס&quot;ל דמהני חוטין לכו&quot;ע באהל עראי שפתוח טפח, והחזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) נקט כהפמ&quot;ג] {ולפי רש&quot;י והרא&quot;ש מהני חוטין כדי לפתוח טפח (וכמ&quot;ש שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א), אבל פשוט דזהו דוקא באהל עראי ולא באהל קבע דאינו עדיף מאילו היה פתוח טפח מבעוד יום}"	סימן שטו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוק אהל?	כל אהל שאין בו איסור בנין אין בו איסור סתירה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), וביאר המאמר מרדכי דמותר להחזירו לאיתנו הראשון, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ו) הוסיף דכיון דיש לה חוטין מותר להשליכה לארץ {ונראה דהמאמר מרדכי מודה לזה דכיון דיש היתר לבנותה כשיש חוטין מותר לסותרו דעדיין קיים החוטין}	סימן שטו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרוכת?	"משו&quot;ע משמע דצריך חוטין כדי לפותחה, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) בשם המגיד משנה דהוא לאו דוקא דאפי&#x27; אם אין עליה חוטין מותר לפותחה דהרי אין כאן אהל [ומכאן דייק המג&quot;א דלמחיצה המתרת לא מהני חוטין דאל&quot;ה לימא דבדוקא צריך חוטין למחיצה זו ומיירי במחיצה המתרת], אכן כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז) דמבואר בפירוש הר&quot;ח דהוא ס&quot;ל דכל מחיצה אסורה לעשות בשבת אפי&#x27; אם אינה מתרת, והרמב&quot;ם הולך ע&quot;פ דרכו, וא&quot;כ ניחא בפשיטות למה כתב הרמב&quot;ם דצריך חוטין להפרוכת [וע&quot;ע בשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) דאינו משמע כן בדעת הרמב&quot;ם, ועי&#x27; בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) דס&quot;ל דהר&quot;ח לא החמיר אלא בפרוכת שיש עמה גג (מ&quot;ב דרשו)], ומ&quot;מ להלכה קיי&quot;ל כהרמ&quot;א (בסעי&#x27; א&#x27;) דאין איסור לעשות מחיצה אלא כשהיא מתרת."	סימן שטו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני חוטין למחיצה המתרת?	המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) ס&quot;ל דלא מהני, אבל התוספת שבת מקיל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) 	סימן שטו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התנאים להתיר כילת חתנים?	"הטור כתב ג&#x27; תנאים [וזכר לדבר ג&#x27;-ב&#x27;-א&#x27;]:&lt;br&gt;1) אינו פתוח טפח סמוך לג&#x27; טפחים מלמעלה&lt;br&gt;2) אינו ב&#x27; טפחים רחב למטה [דהיינו טפח אחד מאמצעותו] [והרמב&quot;ם והרי&quot;ף לא הביאו תנאי זה דלא גרסו אותה בגמ&#x27;, וכן אינו מוזכר בשו&quot;ע ושאר פוסקים (מג&quot;א, מ&quot;ב, ערוה&quot;ש) {ונראה להלכה יש להקל דא&quot;צ תנאי זו}]&lt;br&gt;3) אינו זוקף טפח אצל המטה [והרי&quot;ף גם לא הביא תנאי זה, ודחק הב&quot;י דסמך על טלית כפולה דפשוט דאסור במחיצת טפח]"	סימן שטו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יכול להשתמש בה אם אינו רחב ב&#x27; טפחים למטה?"	"1) רש&quot;י וטור ס&quot;ל דהוא לנוי בעלמא&lt;br&gt;2) תוס&#x27; והר&quot;ן ס&quot;ל דמיירי בכילות הרבה סמוכין זו לזו [וס&quot;ל דרחב טפח ולא ב&#x27; טפחים] (פרישה ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שטו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לעשותו בשבת?	"לפי רש&quot;י והרא&quot;ש פשוט דמותר לעשותו מפני שאין בו אהל טפח, אבל לפי מאי דקיי&quot;ל כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם דס&quot;ל דאסור מדרבנן לעשות אהל אפי&#x27; פחות מטפח הכא מותר מפני שהיא מתוקנת לכך (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט), וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז, ע&quot;פ לבושי שרד ומחה&quot;ש) דהוי כמו פקק החלון דסגי במחשבה לחוד, ותמה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) התם הוא לענין מוקצה והכא מיירי לגבי בונה, וצ&quot;ע [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) משמע דהבין דמתוקנת לכך, ר&quot;ל פרוסה מבעוד יום, וצ&quot;ב א&quot;כ למה צריך חוט משיכה], והנוב&quot;י (תניינא סי&#x27; ל&#x27;) פי&#x27; מתוקנת לכך שעומדת לפורסה כאן תמיד."	סימן שטו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במטות שלנו שפורסים הסדין על המטה ממש ומשלשלין למטה?	"כתב הר&quot;ן בשם הרשב&quot;א ורבינו יונה דמותר מפני שאין בו אהל כלל (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) {וצ&quot;ע דהרי דרכו להשתמש באוירו להצניע שם מנעלים והשתא יש לו ד&#x27; מחיצות, וי&quot;ל ע&quot;פ הסברא שמוזכר במג&quot;א במפה על השלחן דמגו דאינו אהל על גבה ה&quot;ה דאינו אסור ע&quot;י עשיית המחיצות, משא&quot;כ בכילת חתנים לרש&quot;י (שבת קל&quot;ח ע&quot;ב) יש איסור אהל כשיורד טפח מחמת המטה גופה דהתם לא שייך המגו דבאמת הוי אהל למעלה מן המטה וא&quot;כ למטה נמי יש בו עשיית מחיצות ואסור}"	סימן שטו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנטות פרוכה בשבת?	"כתב הרמב&quot;ם דצריך ליזהר שלא יעשה אהל ולפיכך מותר בשנים אבל באחד אסור [בפרוכת גדולה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז)] מפני שיש לחוש שיתקפל ויעשה אהל [ואע&quot;פ שהוא דבר שאינו מתכוין צריך לדחוק דהוא פס&quot;ר, ואין לומר דרב אמר האי מימרא ולשיטתו דבר שאינו מתכוין אסור דהרי הרמב&quot;ם פסק הכי להלכה והוא ס&quot;ל דבר שאינו מתכוין מותר (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג), והקשה במ&quot;ב דרשו הרי השו&quot;ע (סי&#x27; שי&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל דפס&quot;ר באיסור דרבנן מותר] {וצ&quot;ל דמיירי בב&#x27; מחיצות דאל&quot;ה אין לחוש בעשיית גג שאינו לצל, אכן מאי קא מקשה המג&quot;א מגלימא שאני התם דליכא מחיצות, וצ&quot;ע (ר&quot;י באק)}"	סימן שטו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לנטות הפרוכת מפני שהגג אינו מהודק והוי כמו גלימא?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) דהתם מיירי בגג לבד אבל הכא הוא מכוין לעשות מחיצה (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן שטו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למתוח כילה שיש לה גג?	"כתב הרמב&quot;ם דאסור אפי&#x27; בעשרה בני אדם מפני שא&quot;א שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל עראי, והלבושי שרד מתמיה בדין זה, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה כילה) דהרמב&quot;ם ס&quot;ל כהר&quot;ח דאסור לעשות אפי&#x27; מחיצה בלא חוטין והכא מיירי כשיש עליו חוטין ולפיכך מותר לנטות פרוכת אלמלא החשש שיתקפל ויעשה אהל, וכאן בכילה אסור דוקא אם יש בה אהל טפח [ואין בו חיוב חטאת (ביה&quot;ל ד&quot;ה ותעשה)] אבל פחות מטפח מותר מפני שיש עליו חוטין, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דרצה להגיה תיבת &quot;מעל&quot; ל&quot;על&quot;, ור&quot;ל דאסור לנטות פרוכת גדולה דא&quot;א שלא יתקפל טפח, ע&quot;ש."	סימן שטו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לכסות את החבית לגמרי?	רש&quot;י והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאסור משום אהל [ולפיכך אינו אסור אלא בפותח טפח], אבל הראב&quot;ד ורשב&quot;א ס&quot;ל דאין אהל בכיסוי כלים אלא אסור משום דמיחזי כמשמרת, וקיי&quot;ל כרש&quot;י והרמב&quot;ם אבל אין למחות ביד המקילין הסומכים על הראב&quot;ד (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הראשונים דהאיסור משום אהל, למה אינו מותר 1) משום שהמחיצות עשויות כבר 2) א&quot;צ לאויר שלתחתיו?	"1) תירצו תוס&#x27; והר&quot;ן דבכלי רחבה אסור אפי&#x27; במחיצות העשויות כבר (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), וה&quot;ה אם מטלטל הכלי ממקום למקום הוי כאילו הוא עשה המחיצות (מ&quot;ב שם) [אבל מבואר במ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק כ&quot;ב) דזהו דוקא כשמטלטלו על דעת לכסותה], והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) ופמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) פירשו דהוא להגן כדי שלא יפלו דברים לתוכו {אבל כבר כתבנו די&quot;ל דלא שייך להגן אלא על בעלי חיים} 2) כתבו רע&quot;א והשע&quot;ת (ס&quot;ק כ&quot;א) בשם הגן המלך דמיירי ביין שצריך לאויר וכמ&quot;ש במנחות אבל בשמן ודבש מותר, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ט) כתב דטוב להחמיר אפי&#x27; במים, וביאר המנחת אריאל (קל&quot;ח ע&quot;א אות י&quot;ג) דאפי&#x27; במים הוי משתמש באויר שלתחתיו דהוא רוצה האויר שם שיש לו היכולת ליתן עוד משקין בתוך החבית {וצ&quot;ב דא&quot;כ אפי&#x27; בפלגא יהא אסור}, ועוד ביאר ע&quot;פ הט&quot;ז דאם יש ד&#x27; מחיצות אסור אפי&#x27; אם אינו משתמש באויר שלתחתיו [אבל כתב דזה דוחק דזהו חומרא בעלמא והכא משמע דהוא מעיקר הדין], ולפי הט&quot;ז ופמ&quot;ג וערוה&quot;ש הנ&quot;ל הוי ממש להגן"	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור רחב הרבה?	"הרשב&quot;א וריטב&quot;א (שבת קל&quot;ט ע&quot;ב) אינם יודעים שיעורו, וכ&quot;כ החזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ומבואר במ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דמטה דאינו רחבה {ואולי אינו תלוי בטפחים אלא תלוי בסוג כלים}"	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכסותו 1) בבגד 2) בכיסוי הרגיל?	"1) יש בו חשש סחיטה, ולפיכך אינו מותר אלא בבגד העשויה לכך שאינו מקפיד עליו, ומכאן הוכיח הביה&quot;ל (ד&quot;ה בגד) דלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) דס&quot;ל דכיסוי המיוחד לכך מותר לכסות בו {ולכאורה מצי ליישב דמיירי בבגד שאינו מקפיד עליו וגם אינו מיוחד לכך} 2) חידש רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; ע&quot;ב) דאם יש בית אחיזה על הכיסוי לכו&quot;ע מותר לכסות בו דומיא דכיסוי בור ודות דאינו נחשב כבונה {ויש לחלק דהיינו לגבי החיבור לקרקע אינו נחשב כבונה אבל לגבי העשיית אהל עדיין מקרי בונה, והא דאין בו איסור אהל היינו מפני שהמחיצות עשויות כבר ואינו רחב ואינו נחשב להגן}, וכן מבואר מהגר&quot;ז (סעי&#x27; י&quot;ט) דמקיל במגופה המיוחדת ומתוקנת לכך ותיקונה מוכיח עליה דאין בה משום אהל משא&quot;כ בגד שרק מיוחדת לכך יש בה משום אהל, אבל לכאורה צ&quot;ב דמאי שנא ממטה ושלחן דג&quot;כ ניכר לכל דאינו אהל אלא מטה ושלחן, ושמעתי ביאור מידידי רב&quot;ש בלאך נ&quot;י דההיתר דכיסוי כלים הוי דזהו הדרך השתמשות וכי היכי דאמרינן דלית ביה איסור בונה בכלים דזהו דרך השתמשות כך אמרינן דליכא איסור עשיית אהל דזהו דרך השתמשות, ולא דמי למטה ושלחן דאין זה דרך השתמשות שבו רק דרך עשייתו, והוא סברא נכונה. ולפי&quot;ז דוקא בכיסוי המיוחדת לכך ולא בשאר כיסויים דבהם לא אמרינן דזהו הדרך להשתמש בו. וזהו לימוד זכות בכל קדירות שלנו, ודו&quot;ק."	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבגד אינו מכסה את כל הכלי?	"איתא בגמ&#x27; (קל&quot;ט ע&quot;ב) דמותר לכסות בו, והקשה הרשב&quot;א דלפי הטעם דאהל למה אינו אסור אפי&#x27; אם מכסה מקצתה, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) דכשהוא מגולה במקצת לא מהני מידי מפני שדברים יכולים ליפול לתוכו [ובאמת כ&quot;כ הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) גופה ע&quot;ש] {אכן, שאר המפרשים אינם משמע דמיירי להגן דהרי הקשו תוס&#x27; הרי המחיצות עשויות כבר, ואי אמרת דכוונתו להגן הרי א&quot;צ מחיצות כלל [וצ&quot;ב למה לא נחשב להגן, וי&quot;ל דלא מקרי להגן אלא על בעלי חיים, וכ&quot;כ החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) דלא שייך להגן אלא על הגנת דירה, וביאר המנחת אריאל (קל&quot;ח ע&quot;א אות י&quot;ד) דמבואר מהרא&quot;ש דאף בהמות מקרי דירה דכתב הרא&quot;ש דזהו הטעם דאסור לסכך על הדיכרי אע&quot;פ שהמחיצות עשויות כבר, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שי&quot;א], וכן השע&quot;ת כתב דמכוין שריחה יהיה נודף, אלא נראה לפרש דלפי השע&quot;ת דמשתמש באויר שלתחתיו שיהא ריחו נודף פשוט דאם אינו מכסה את כולו תו לא מהני מידי והוי כאילו אינו משתמש באויר שלתחתיו, ולפי המ&quot;ב דס&quot;ל דמיירי אפי&#x27; בחבית מלאה מים י&quot;ל כמ&quot;ש למעלה דחושש להט&quot;ז דאפי&#x27; כשאינו משתמש באויר שלתחתיו אסור בד&#x27; מחיצות, י&quot;ל דכשאינו מכסה את כולו נמצא שאין כאן ד&#x27; מחיצות [ומ&quot;מ יש לו ג&#x27; מחיצות, ומכאן משמע דדוקא ד&#x27; מחיצות אסור ולא ג&#x27;, ודלא כמ&quot;ש הביה&quot;ל, ואמנם רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ד הע&#x27; ס&quot;ג) דחה שהביה&quot;ל מיירי בשיטת תוס&#x27; אבל לדידן מותר בג&#x27; מחיצות]}, ור&quot;י באק רצה לפרש עוד פשט דאפי&#x27; אם צריך לאויר שלתחתיו מ&quot;מ החידוש דכלי רחב הוי כאילו הוא עושה המחיצות היינו דוקא בכיסוי על גבי כולה [וביאר החזו&quot;א דהוא מקרב את המחיצות יחדו]."	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להסיר קדירה מעל גבי כירה?	"ממ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) משמע דההיתר ליתן קדירה על הכירה הוי מפני שהמחיצות עשויות כבר, וא&quot;כ פשוט דכיון דמותר להניח עליו גג בשבת כך מותר להסיר הגג בשבת [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בכוונת השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א)], ולפי האבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; רכ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;א) מותר להסר הגג אפי&#x27; אם המחיצות לא היו עשויות כבר [וכגון שעשה האהל ממעלה למטה]"	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן דף שלחן על החבית?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) דאפי&#x27; אם החבית אינו רחבה צריך ליזהר דהרי הוא מטלטלה כדי להניח הדף עליו, ועל כן צריך להפך החבית שפיה יהיה למטה {דאז מותר מפני שהוא עביד וקאי, אבל כשפיו למעלה אסור מפני שיש בו ד&#x27; מחיצות וחושש להט&quot;ז דמחמיר אע&quot;פ שאינו משתמש באוירו}"	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזיר מגירה לתוך השלחן?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) בשם החיי&quot;א דאסור להחזירה אם יש בו חלל טפח, והקיצור שלחן ערוך השיג עליו דהרי עושהו מלמעלה למטה, ותי&#x27; השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ו) דכל שדרכו בכך ואינו שינוי אסור {וכן ראינו במפה על השלחן דאינו מותר משום מלמעלה למטה דזהו אורחיה}, והקשה החזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) הרי ראינו בדופן רביעית של סוכה דמותר לעשות מחיצה אע&quot;פ שהגג עשויה כבר, ותי&#x27; רשז&quot;א (ארחות שבת פ&quot;ט הע&#x27; ל&quot;ו) דשאני סוכה דכבר היה עליו שם גג קודם שהעמיד הדופן רביעית משא&quot;כ במגירה אין על השלחן שם גג כלל קודם שמכניס לתוכו המגירה."	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי רחבה שנתקצרה?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ע&quot;פ) דאם בשעה שהוא מכסה אותה אינו רחבה כ&quot;כ נחשב כאילו המחיצות היו עשויות כבר ומותר	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חייב כשבונה באבנים?	בשורה תחתונה חייב כשצדדה ביסוד הבנין והושיבה במקום הראוי לה, באמצעי כשנותן עליו טיט, בעליונה כשהניחה ע&quot;ג טיט (רמב&quot;ם, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשבונה ע&quot;ג כלים?	פטור, והאדנים שבמשכן נחשבים כקרקע (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו כיור תיומים (double sink) האם מותר לכסות אחד מהם?	"{שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער דאסור מפני אהל דהוא להגן כדי שלא יפול בשר לתוך הכיור חלבי, אכן יש מפקפקים דמבואר מכיסוי כלי דאין זה נחשב להגן דאל&quot;ה למה איצטריכו תוס&#x27; לחדש דמיירי בכלי רחבה תיפוק ליה דהוא מכסה להגן אלא צ&quot;ל דאין זה נחשב כלהגן [וצ&quot;ב הטעם, וי&quot;ל דלא שייך להגן אלא על בעלי חיים וכמ&quot;ש ע&quot;פ החזו&quot;א ומנחת אריאל לעיל], אולם שמעתי שהר&quot;נ קופשיץ שליט&quot;א מצדד לאסור משום אהל חשוב דהוי חלק מהבית וכמ&quot;ש המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם הרא&quot;ש, ומוזכר נמי בשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה)}"	סימן שטו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לחבר snap &#x27;n go בשבת?"	"{יש בו חשש אהל אבל מותר במחיצות העשויות כבר אם אינו מטלטלו אדעתיה לכסותו א&quot;נ ממעלה למטה, ולגבי הסרתו יש להקל ע&quot;פ האב&quot;נ דליכא איסור בהסרת הגג לחוד. ואם הדפנות אינם מגיעות לגג יש מקום להקל כספיקותו של החזו&quot;א אבל אם הוא בתוך ג&#x27; טפחים יתכן דאמרינן בו לבוד, והגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א חושש לאיסור בונה בכלים דהוא מהודק ועושה כלי אחד [ויש חולקים וסוברים דאינו כלי אחד אלא הוא שני כלים מחוברים יחד, ואולי יש להקל ע&quot;פ הסברא דדרך השתמשות, אבל נראה דזהו רק לגבי הבונה ולא לגבי העשיית אהל דאין זה דרך השתמשות לעשות אהל כזה]}"	סימן שטו סעיף יג		
